הוצאת דיבה במסגרת הליך גירושין

הוצאת דיבה במסגרת הליך גירושין

הליך גירושין הוא הליך קשה, מתיש, אמוציונאלי ולעיתים גם הרסני, ומשכך, במקרים רבים מוצאים עצמם צדדים להליך תחת מתקפה של הצד השני להליך הגירושין או מי ממקורביו. כך למשל במקרים רבים מופצות שמועות אודות בן הזוג בחוג המשפחה, החברים ואף העבודה, בין אם בעל פה, בכתב, ברשתות החברתיות השונות ועוד. דוגמא זו היא רק טיפה בים מצבים מגוונים שכל אחד בפני עצמו יכול בהחלט להכנס בגדרי חוק איסור לשון הרע ובכך להוות עילה להגשת תביעה על הוצאת דיבה. להלן שורה של מצבים נפוצים אשר כל אחד בפני עצמו יכול להוות עילה להגשת תביעה על הוצאת דיבה:

תלונות שווא במשטרה:

שיאו של הליך הפרידה של בני זוג הוא הליך הגירושין, אשר כשלעצמו הוא הליך מורכב וכואב, אך לעיתים רבות נתקלים אנו במקרים בהם בני ובנות זוג עושים שימוש באפשרות שנתן המחוקק להגיש תלונה, על מנת להגיש תלונות שווא כנגד בן או בת הזוג. מטרת תלונות השווא היא לרוב להשחיר את פני הצד השני, ובכך לנסות ולהשיג יתרון כזה או אחר בהליך הגירושין, זאת מעבר לטרחה הרבה הנגרמת לצד השני.

הידעת? הגשת תלונת שווא הינה עבירה פלילית, זאת ועוד, עצם הגשת תלונת שווא מהווה עילה להגשת תביעה בגין הוצאת דיבה.

משרדינו מייצג נתבעים ותובעים בגין תלונות שווא במשטרה במסגרת הליכי גירושין הנידונות בבית המשפט לענייני משפחה.

כך למשל נידונה בבית המשפט לענייני משפחה תביעה שהגיש בעל כנגד אשתו בגין תלונות שווא שהגישה נגדו. יש להקדים ולומר כי בני הזו היו מצויין במסגרת הליך גירושין, וכי במהלכו הגישה האשה מספר תלונות כנגד בעלה ולפיהן נהג כלפיה באלימות, אנס אותה ואף היה אלים כלפי בנם המשותף.

בית המשפט הכריע לטובתוו של הבעל, ופסק פיצוי של 15,000 ש״ח וכן 5,000 ש״ח הוצאות משפט (ראה תמ”ש 02-10-22555).

תופעת השיימינג ברשת (״ביוש״) :

לצערנו הרב, בעידן הרשתות החברתיות, לא מעט פעמים בני זוג המצויים בהליך גירושין מחליטים לעשות שימוש ציני ברשתות החברתיות השונות כגון פייסבוק (facebook), ווטסאפ (whatsup), טוויטר (Twitter) ועוד פעם בוחרים בני הזוג בהליכי גירושין, לעשות שימוש אסטרטגי ברשתות חברתיות כגון: FACEBOOK ,WHATSUP ו – TWITTER, שם הם משמיצים את בני זוגם בפני מאות ואלפי גולשים אחרים, לרוב מיוחסים לבני הזוג מעשים פליליים כאלו ואחרים, התנהגות בלתי מוסרית, לפעמים מפורסמות תמונות משפילות של בני הזוג ואף סרטוני וידאו, גם את המקרים הללו, בתי המשפט רואים בחומרה ולא אחת נפסקו פיצויים גבוהים כנגד בן זוג שפרסם לשון הרע בפייסבוק אודות בן הזוג השני.

שליחת מכתבים למקומות העבודה של בן הזוג:

זוהי עוד דרך נפוצה בה בוחרים לא פעם בני זוג בהליך גירושין, במטרה לגרום נזק לתחום עיסוקו של בן הזוג ולהשחיר את פניו בפני מעסיקיו ומעגל העובדים איתו, אשר במסגרתה שולח בן/בת הזוג מכתבים, לעיתים בעילום שם ולעיתים בציון שם השולח, אשר פורסים את קורות חייו של בן/בת הזוג עם ״תוספות״ כאלו ואחרות. הנזק הנגרם לשמו ולמוניטין המקצועי שלו הינו ממשי, ולכן הכליל המחוקק גם את הסיטואציה המדוברת תחת הכותרת הוצאת דיברה המביאה לידי גיבוש עילה להגשת תביעה בגין לשון הרע.

יצירת קשר עם משפחתו וחבריו של בני הזוג:

פעמים רבות מחליט אחד מבני הזוג לעשות מעשה וליצור קשר עם משפחתו ומכריו של בן זוגו במטרה לספר להם כמה “עובדות” חדשות על יקירם. פעמים רבות פעולה זו נעשית גם כן כצעד אסטרטגי גרידא כנגד בן הזוג ובמטרה להלחיץ אותו ולפגוע בו. גם פעולה שכזו תוכל להיחשב כעילה לתביעה על הוצאת דיבה על פי חוק איסור לשון הרע, הדבר כמובן תלוי בתוכן הדברים שנאמרו ובתפוצה בה הם הופצו.

האבחנה בין דברים שמפורסמים מתוך מטרה לפגוע, להבדיל מדברים שנאמרו ברגע של כעס:

בית המשפט פסק לא פעם ולא פעמיים ֿכי, מילות נאצה וקללות שנאמרו בין בני זוג המצוי בהליך גירושין, אשר מטבע הדברים מאופיין באמוציות רבות ועזות, לא יעלו כדי לשון הרע, ההגיון מאחורי ההחלטה הוא  שהאדם הסביר אשר היה בוחן את הדברים שנאמרו וכן היה מיודע שבני הזוג מצויים בעיצומם של הליכי גירושין, אזי שרוב הסיכויים היה מבין את ההקשר שבהם נאמרים הדברים ולכן היה מייחס משקל מועט עד אפסי לדברים הקשים שנאמרו על ידי בני הזוג.

להבדיל, כאשר אחד מבני הזוג בוחר לפרסם ברבים דברים אשר מטרתם הניכרת היא להשחיר את פניו של בן הזוג ולגרום לו נזק ברמה האישית, אזי יתכן מאוד שהדברים אכן יתגבשו לכדי עילה להגשת תביעה בגין לשון הרע, זאת כאמור בהתאם לדברים שנאמרו והאופן בו בחר בן הזוג לפרסם אותם ונסיבות נוספות.

אמירות במסגרת הליך המשפטי:

אחת מן השאלות הנשאלות ביותר היא האם דברים שדברים שעלו במסגרת הליך משפטי כזה או אחר בין בני זוג יכולים להתגבש לכדי תביעת לשון הרע?

המחוקק נתן תשובה שלילית מפורשת לשאלה זו: כל התבטאות, בעל פה או בכתב, שנעשתה אגב הליך משפטי,  מוגנת מפני תביעת דיבה לפי חוק איסור לשון הרע. הדבר נכון גם לגבי הליך גירושין. פירוש הדבר הוא, כי אמירות המופיעות בכתבי הטענות והתבטאויות של הצדדים במסגרת דיונים בבית המשפט, לא יוכלו לשמש כעילת לתביעת לשון הרע. על פניו נראה כי קביעה זו של החוק איננה הוגנת, שהרי בהליכים משפטיים, בוודאי בהליך גירושין הרווי באמוציות, הצדדים יכולים להיפגע מאוד מהתבטאויות של הצד שכנגד.

מדוע אם כן קבע המחוקק כי הנפגע במצב זה לא יוכל להגיש תביעת לשון הרע?

הרציונל מאחורי ההגנה שקובע החוק הוא קידום חקר האמת. ללא הגנה מפני תביעה בגין הוצאת דיבה, לא יוכלו בעלי הדין ועורכי דינם, להציג את טענותיהם באופן חופשי ויידרשו לצנזורות שונות, אשר ימנעו את בירור עובדות המקרה. כמו כן כל הגבלה שכזו יכול שתמנע מהשופט, היושב בדין, לנהל את ההליך באופן חופשי כנדרש ממנו. על כן קבע המחוקק כי התבטאויות במהלך הליך משפטי, לא ישמשו עילה לתביעת דיבה.

לסיכום:

ההמלצה הראשונית והמרכזית היא כמובן לעשות כל מאמץ ולנהל את הליך הגירושין בצורה הוגנת, בלתי מתלהמת ובמטרה לסיימו במהירות האפשרית ובמינימום פגיעה לשני בני הזוג. מכיוון והעובדות בשטח מלמדות מציאות מעט שונה, אין ספור הליכי גירושין הופכים לסכסוכים משפטיים אמיתים, חשוב לדעת כי חוק איסור לשון הרע נותן סעד ומזור לאלו הנפגעים מבני זוגם כפי שתואר בהרחבה בעמוד זה ובהתאם מומלץ לפנות לעורך דין לשון הרע.