לשון הרע נגד גננות ואנשי חינוך
להיות גננת בכלל ובישראל בפרט, זהו מקצוע המחייב מקצועיות ותחושה של שליחות, שכן מדובר במשלח יד המצריך סבלנות רבה, מיומנות, ויכולת התמודדות עם מצבי לחץ. בנוסף, על מנת לקבל הסמכה כגננת בישראל יש צורך בלימודים אקדמאים, תקופת ניסיון בגני ילדים וכוח רצון בלתי נדלה.
כחלק מתפקידה של הגננת היא באה במגע רב הן עם הילדים והן עם הוריהם, ובהמשך ישיר לכך, כחלק מההליך הטבעי, ישנה לעיתים אי הסכמה וביקורת מצד הורי הילדים, אך לעיתים רבות נתקלים אנו במצב בו מפורסמים דברים שחוצים את הטעם הטוב של ביקורת עניינית, ומהווים לשון הרע שנועד להשפיל, לבזות ולהשחיר את פניה של הגננת.
כך למשל, ישנה מגמה הולכת ומתרחבת של הורים הבוחרים שלא להעביר ביקורת עניינית, אלא לפרסם דברים שיש בהם כדי להשפיל ולבזות את הגננת בקבוצות וווטסאפ של הגן או לשלוח הודעות להורים אחרים בגן. רבים מההורים אינם מבינים שבכך הם חושפים עצמם לתביעה אפשרית מצד הגננת בגין לשון הרע.
האם דברים שנכתבו בקבוצת ווטסאפ יכולים להוות לשון הרע ומאפשרים להגיש תביעה?
התשובה היא בהחלט כן.
חוק לשון הרע מסדיר בין היתר את נסיבות בהן דברים שנכתבו בווטסאפ יכולים להיחשב לשון הרע (יש לציין כי פרסום בווטסאפ הוא רק דוגמא, וכי גם פרסום במקומות אחרים יכול להוות לשון הרע):
חוק לשון הרע מאוד נהיר בניסוחו ועל מנת שדברים שנכתבו בווטסאפ יכנסו בגדרי החוק, ויהוו עילה להגשת תביעה בגין לשון הרע, יש צורך בקיומם של שני מרכיבים יחדיו. מרכיבים אלו הם ביסודו של החוק, ואם לא יתקיימו לא תתקיים עילה להגשת תביעה בגין לשון הרע.
אז מה הם הרכיבים שצריכים להתהוות על מנת שניתן יהיה להגיש תביעת לשון הרע בגין דברים שנכתבו בווטסאפ?
המרכיב הראשון הנדרש בחוק איסור לשון הרע: נדרש כי מה שנכתב בווטסאפ מהווה לשון הרע בהתאם לחוק איסור לשון הרע – מה הכוונה?
נדרש כי הדברים שנכתבו או נאמרו בווטסאפ הם דברים משמיצים ומבזים אשר נועדו להשחיר את פניו של אדם כאמור בחוק.
המרכיב השני הנדרש בחוק איסור לשון הרע: הדברים המהווים לשון הרע פורסמו.
ביסודו של מרכיב זה, מצויה הדרישה ההגיונית כי ללא פרסום אין כל התגבשות לכדי לשון הרע, ולכן, קיימת חובה חוקית כי הדברים שנכתבו או נאמרו אכן פורסמו לפחות לאדם אחד מלבד האדם שנפגע מלשון הרע, וזאת בהתאם לדרישת המחוקק בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע..
בהמשך לדרישת קיומו של מרכיב הפרסום, יש לזכור כי תוכנת הווטסאפ היא כיום אחת מתוכנות המסרים הנפוצה ביותר בעולם, ולכן דברים שמפורסמים בווטסאפ כהודעה, תמונה, סרטון וכו׳ יכולים, ולעיתים אף מגיעים לכלל החברים בקבוצה ולעיתים אף מעבר לה. לאור האמור, אין ספק כי בעת כתיבת דברים ופרסומם בווטסאפ, אכן מתקיים המרכיב השני אותו דרש המחוקק במסגרת סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע.
לסכום: עד כה מנינו את שני המרכיבים השונים שצריכים להתקיים על מנת שפרסום גברים במסגרת בווטסאפ יתגבש לכדי תביעה בגין לשון הרע.
כעת אתייחס לשאלה מרכזית ביותר עמה מתמודד משרדינו במסגרת פניות של לקוחות, והיא בהקשר למרכיב הראשון, כלומר האם הדברים שנכתבו בווטסאפ הם אכן דברים המהווים לשון הרע, דהיינו נועדו להשפיל ולבזות את האדם?
חשוב לדעת שפרסום של הודעה או תמונה או סרטון בווטסאפ הכולל תוכן פוגעני, משפיל, מבזה, שקרי כנגד אדם ספציפי או קבוצה מסויימת באוכלוסייה, ככל הנראה מתגבש לכדי תביעה בגין לשון הרע כנדרש בחוק לקבלת פיצוי כספי עד סכום של עד 140,000 ש״ח.
יש לציין כי לעיתים דברים שפורסמו בווטסאפ מצריכים בדיקה משפטית מעמיקה בפסיקה על מנת לבחון האם מדובר בלשון הרע, וזאת בהתאם לנסיבות המקרה והאדם הנפגע, לכן מומלץ להתייעץ עם עורך דין לשם בדיקה יסודית של נסיבות האירוע וההיתכנות להגשת תביעה.
אז איך כדאי לפעול אם פורסם נגדך הודעה בווטסאפ, פוסט או סטאטוס בפייסבוק או בכל רשת חברתית אחרת? אני ממליץ על מספר צעדים מידיים:
ראשית, תעדי את הדברים שפורסמו באופן ההמקיף והברור ביותר: כך למשל מומלץ מאוד לבצע צילום מסך של הדברים שפורסמו במסגרת הווטסאפ או פוסט או סטטוס, וכן גם את התגובות לפרסום באם ישנן. את החומרים המתועדים שמרו במקום בטוח (מומלץ ביותר במקום אחד על מנתשיהיה לכם גיבוי).
שנית, מומלץ מאוד להימנע מן התגובה שאנו מרגישים שהיא כה טבעית ומתבקשת, והיא להגיב או ליצור קשר בכל דרך או אופן עם מפרסם ההודעה או הפוסט או הסטאטוס. אני יודע, לעיתים מבחינה רגשית מדובר במהלך שהוא אינו פשוט, אך אני חוזר ומדגיש שאני ממליץ להימנע מכך.
שלישית, מומלץ ליצור קשר עם משרדינו עם החומרים שתועדו על ידכם לשם בחינת נסיבות האירוע, החומרים שתועדו וכל מה שיכול לסייע על מנת לקבל חוות דעת מקצועית אודות הסיכוי שלכם להגיש תביעה בגין לשון הרע ולזכות בפיצויים במפורט בחוק איסור לשון הרע.
